מזוזה

במקומות הנידחים ביותר ברחבי העולם ניתן לזהות היכן גר יהודי, לא צריך בשביל זה להיכנס בתוך הבית, די במבט חטוף כדי לגלות את הסוד הכמוס. ובכן, מהו הסוד? ניחשתם נכון, בימין הדלת ישנו מתקן עשוי פלסטיק או חומר אחר ועליו רשום בחקיקה או בגילוף, האות 'ש'. המתקן המדובר הוא מזוזה. מצוות המזוזה היא להתקין מזוזות בצד ימין של חדרי הבית. כלומר, בדלת של כל חדר המשמש למגורים, המזוזות מכילות קלף (נייר העשוי מעור בהמה) ובתוכם רושמים את הפסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' (דברים ו') וכן פרשיית 'והיה אם שמוע', המופיעה בתורה (דברים פרק יא). המהרי"ל כתב: נוהגים להניח את היד על המזוזה כל פעם שיוצאים ונכנסים לבית ואומרים "ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם". ויש הנוהגים גם לנשק.

מזוזה - זכר ליציאת מצרים

מהות המצווה היא תזכורת ליציאת מצרים ולסיפור המופלא שהתרחש ממש לפני שהוציא הקב"ה את עם ישראל ממצרים, אז בני ישראל הצטוו למרוח דם מקורבן הפסח על המשקוף כדי לסמן היכן מתגורר יהודי ובכך יינצל מהעונש שהביא הקב"ה על המצרים.

מזוזה היא שמירה

בקדמת המזוזה מופיע האות הראשונה של 'שד"י' שהוא אחד משמותיו של האלוקים, וכמו כן, אותיותיו הם ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל – כך כתב הזוהר הקדוש. יש הרושמים את השם במלואו (דהיינו 'שדי'). בתלמוד הירושלמי מסופר על מלך עשיר ששלח לרבי יהודה פנינה יקרה, וביקש ממנו שיחזיר לו חפץ שווה ערך למתנה שנתן לו, בתמורה החזיר לו רבי יהודה מזוזה, וכתב לו: אתה שלחת חפץ שצריך לשמור עליו מפני גנבים, ואילו אני שלחתי לך חפץ ששומר על המחזיק בו מפני גנבים ושאר מרעין בישין. במשך הדורות ואף בזמננו רבים הם המקרים של אנשים הסובלים מצרה מתמשכת, וכאשר הם פונים לבדוק מזוזות הם מגלים טעויות בכתיבה או אותיות שנמחקו מרטיבות וכדומה, והפלא הגדול יותר הוא כי כאשר מוסרים הם את המזוזות לתיקון חולפת הצרה…

סיפור תלמודי המוכיח את סגולת המזוזה

בתלמוד במסכת עבודה זרה מובא סיפור שהתרחש בעקבות כך שאונקלוס בן קלונימוס, מי שחיבר את 'תרגום אונקלוס' – התגייר, המלך ששמע על החלטתו של אונקלוס להצטרף לעם היהודי שלח פלוגת חיילים רומאים לתפוס אותו ולהחזירו לקדמותו, כשהגיעו אליו ריתק אותם קלונימוס בדברי תורה והתגיירו. חזר המלך ושלח אחריהם פלוגה אחרת והזהיר אותם לבל ידברו עם אונקלוס דברי תורה, כשתפסו אותו אמר להם: "אומר לכם דבר שאינו דבר תורה – בכל מלכות שבעולם הסדר הוא שהשר נושא אבוקה לכבוד האפיפיור, האפיפיור לכבוד הדוכס, הדוכס לכבוד ההגמון, ההגמון נושא אבוקה לכבוד המלך, והמלך בכבודו ובעצמו אינו נושא אבוקה כלל. ואילו הקב"ה בכבודו ובעצמו נושא את האבוקה לפני עמו. שנאמר (בשמות פרק יג) "וה' הולך לפניהם יומם ולילה", בעקבות הדברים התגיירה גם המשלחת הזו. שלח המלך משלחת שלישית והזהיר אותם לבל ידברו עם אונקלוס כלל, כשתפסה אותו המשלחת השלישית הניח אונקלוס ידו על המזוזה וחייך, לא התאפקו חברי המשלחת ושאלו אותו "למה אתה מחייך"? אמר להם: מנהגו של עולם מלך יושב מבפנים ועבדיו מבחוץ משמרים אותו ואילו כאן הפוך, שנאמר (בתהילים קכא) "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". התגיירו גם הם ושוב לא שלח המלך שליחים

מהלכות מזוזה

חשוב לדעת ולהדגיש כי קלף של מזוזה שחסרה בה אפילו אות אחת ממה שאמור להיות כתוב בה, או שמילה אחת כתובה באופן שגוי המזוזה פסולה, והפתח עליו מותקנת המזוזה נחשב כנעדר מזוזה לגמרי. נקודה חשובה נוספת, היא ההלכה הבסיסית ביותר בהלכות מזוזות, והיא שהמזוזה חייבת להיות כתובה בכתב יד על ידי סופר סת"ם – לא מודפסת ולא צילום מכתב יד, וכן כתובה בדיו מיוחד המיועד למטרה זו. כמו כן, המזוזה חייבת להיות כתובה 'כסדרה' כלומר כול הטקסט צריך להיכתב ברצף, אי אפשר להשלים מילים חסרות לאחר הכתיבה וכן לא ניתן למחוק ולתקן, מזוזה שהשלימו בה אפילו אות אחת פסולה. לכן כדי לוודא כשרות של מזוזה לא די להסתפק בבדיקה פיזית של הקלף והכיתוב, אלא יש לוודא שמדובר בסופר סת"ם ירא שמים ואמין.   

סוגי כתב של מזוזות

הלכות כתיבת מזוזות הן רבות ויורדות לפרטי פרטים, גם לסוג הכתב כלומר הגופן, יש משמעות. ויש בכך מנהגים שונים כפי שנפרט להלן: הכתב האשכנזי, הכתב הספרדי והכתב התימני. (הכתב האשכנזי נחשב למעט יותר קשה לכתיבה). בקטגוריית הכתב האשכנזי קיימים שלושה צורות של כתיבה: א. כתב האר"י – הוא כתב שהשתרש יותר בקרב החסידים, והוא מיוסד על פי המובא בספרו של האר"י הקדוש 'עץ חיים'. ב. שאר יוצאי אשכנז כותבים בסוג הכתב הנקרא 'כתב בית יוסף'. ג. חלק גדול מחסידי חב"ד נוהגים לכתוב סוג כתב המכונה "כתב אדמו"ר הזקן" (הכוונה למחבר ספר 'התניא' ראש השושלת של חב"ד).

הקטגוריה השנייה היא 'הכתב הספרדי', וכשמה – היא הכתב שמשתמשים בה הספרדים – עדות המזרח לכתיבת כל סוגי הסת"ם (ספרי תורה תפילין ומזוזות). סוג הכתב מובא בספר 'מור וקציעה' ולכן יש המכנים את הכתב 'כתב מור וקציעה', יש גם המכנים את הכתב 'וועליש'. סוג הכתב השלישי הוא הכתב התימני, בו משתמשים עדות יוצאי תימן.   

מה זה תיוג של מזוזות?

מעל אותיות ש'ע'ט'נ'ז'ג'צ' של אותיות סת"ם מוסיפים תג. התג נראה כמין שערה דקיקה וקצרה הנמשכת אנכית מהחלק העליון של האות ובראשה מופיע עיגול שחור מלא. ישנם אותיות שמעליהם משרטטים שלושה תגים סמוכים, התיוג המשולש יוצר מראה מרהיב המדמה כתר. התיוג נועד ליפות את הכתב ואין לו משמעות הלכתית מפורשת. לכן מזוזה שאותיותיה אינן מתויגות אינה פסולה. אך במידה שהסופר כן מחליט להדר ולתייג את האותיות, עליו להיזהר שלא יגעו התגים אחד בזולתו. כיום התפתח בתחום הסת"ם מקצוע ושמו 'מתייג', מדובר בסופרי סת"ם המתמחים ומתעסקים רק בתיוג. כלומר, הם מקבלים מזוזות מוכנות שנכתבה כדין על ידי סופר סת"ם והם רק מוסיפים את התיוג.

באיזה חדר חייבים להתקין מזוזה

  1. שטח החדר צריך להיות מינימום 4 על 4 אמות. שהם בערך 2.4 מ"ר.
  2. החדר צריך להיות מקורה ובעל שלושה משקופים – בשני הצדדים ומשקוף עליון.
  3. השער או הפתח צריכים להיות בגובה מינימלי של עשרה טפחים (כמטר).
  4. הבית צריך להיות מיועד לדיורין. שירותים, בריכה ובית מרחץ אינם מחויבים במזוזה.
  5. הדירה צריכה להיות דירת קבע ולא דירת עראי, ולכן סוכה אינה חייבת במזוזה.

בחדר בעל מספר פתחים צריך לקבוע בכל דלת ודלת, אף אם דלת אחת היא לא שימושית, חדר בתוך חדר חייב בהתקנת מזוזה על כל אחד מהפתחים (למעט אם החדר החיצוני אינו עולה על 4 אמות מרובעות).

היכן קובעים את המזוזה?

את המזוזה קובעים באלכסון במשקוף הימני מהכניסה, בגובה שמתחיל השליש העליון של המשקוף. בית המזוזה: לפי השל"ה הק' מומלץ שיהיה מזכוכית ודרכו ישתקפו אותיות שדי הכתובות על הצד החיצוני של הקלף. לפני קביעת המזוזה מברכים: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה. ומעתה תוכלו לישון ברוגע… המזוזה תשמור עליכם מכל רע…