הרחבת מושגים וידע לגבי ספר תורה

כשאומרים ספר תורה אין הכוונה לספר מודפס עם כריכה, אלא יריעות של עור בהמה מעובדים המכונים 'קלף' שעליהם כותב סופר סת"ם את כל התורה כולה, מ'בראשית' עד סוף סדר 'דברים'. היריעות גלולות על מוטות מעץ המכונות 'עצי חיים', המונחות בתוך הנרתיק כשאינם בשימוש. ספרי התורה בנרתיקם מונחים באופן מכובד בתוך ארון קודש הממוקם בדרך כלל במזרח בית הכנסת. בתלמוד ובספרי ההלכה מוגדרים ספרי תורה בתור תשמישי קדושה, מה שמגדיר את המותר והאסור בשימוש עם ספר תורה, וכן מה מותר ומה אסור לעשות עם ספר התורה כשאינו בשימוש או כשמתבלה ויוצא מכלל שימוש. בחג שמחת תורה רוקדים במעגלים סביב הבימה עם כל ספרי התורה המונחים דרך קבע בארון הקודש.     

על מה כותבים ספר תורה?

את ספרי התורה כותבים על עור של בהמה טהורה בלבד. ספרי תורה הכתובים על עור של בהמה טמאה או שנטרפה לפני השחיטה, וכן הכתובה על נייר רגיל או כל חומר אחר אינם כשרים. עור של דג גם הוא אינו כשר לכתיבת ספר תורה למרות שהדג עצמו כשר לאכילה. את העור מעבדים על ידי שרייה בסיד, כדי לשמור מהתרקבות לאחר זמן רב. לאחר העיבוד העור מקבל קשיחות וצבעו לבן. מנהג יהודי תימן הוא לעבד את העור דווקא בעפצים, עיבוד זה מוציא קלף יותר עבה ורך וגוונו חום יותר מאשר בקלף המעובד בסיד.

עיבוד הקלף של ספר תורה

העיבוד של הקלף חייב להיעשות עם כוונה ברורה לשם מצוות ספר תורה. ישנם המעבדים את הקלף בחומר מיוחד המורכב מקלף מותך וסיד. עיבוד זה מקל על זרימת הכתיבה של הסופר וכן מייפה את הקלף. לגבי כשרות סוג עיבוד זה נחלקו חלק מפוסקי זמננו. חלקם טענו שמותר ואף הידור יש בכך, היות וכוונת המעבד היא לייפות את הקלף. ולעומתם טענו חלק מהפוסקים כי החומר עלול להוות חציצה בין המילים הכתובות לבין הקלף, פוסקים אלו הציעו לבדוק באופן ספציפי כל סוג של חומר שכזה. הבדיקה נעשית באמצעות משיחת החומר וכתיבת אותיות על החומר. לאחר הכתיבה מקלפים את החומר מעל גבי הקלף, אם נותרו סימני המילים על הקלף החשוף הריהו כשר, אם לאו – איננו כשר. אמנם גם לפי הדעה הראשונה המתירה, יש להיזהר מלעבד בשכבה עבה מדי.

איך מסמנים שורות בספר תורה?

לאחר העיבוד חורצים על הקלף קווים היוצרים שורות, הפעולה נקראת 'שרטוט'. ספר תורה שלא שורטט לפני הכתיבה פסול. הכלי שבעזרתו משרטטים נקרא מרצע. בשרטוט לא צריך לכוון לשם מצוות ספר תורה. לכתחילה עדיף לשרטט ביד ימין. כמה קווים משרטטים בכל עמוד? אין בזה הוראה הלכתית ברורה אך נוהגים לשרטט 42 שורות. לפי מנהגי תימן משרטטים 51 שורות. מספר השורות בכל עמוד הם כמספר השרטוטים. ומעבר לכך מוסיפים שרטוט מתחת לשורה התחתונה וכן שני שרטוטים מאונכים בצדדים. קווי השרטוט מסמנים את הגבול העליון של האותיות. כלומר, האותיות נכתבות כך שחלקם העליון נכתב צמוד לקו השרטוט ויורדות כלפי מטה עד מחצית השורה המסומנת.

מה סוג האותיות הנכתבות על ספר תורה?

לאחר מלאכת השרטוט הקלף מוכן לכתיבה. הסופר מניח לפניו על שולחן הכתיבה יריעה בודדת מתוך כל היריעות האמורות להרכיב את ספר התורה, וכותב על כל יריעה חלק מתוך התורה עד שמסיים את כל פרשיות התורה. הפונט שמשמש את סופר הסת"ם לכתיבה הוא כתב סת"ם. פונט זה זהה גם לכתיבת תפילין, מזוזות ומגילות. לפונט זה קיימים מספר גרסאות עיקריות, הגרסה האשכנזית (כתב בית יוסף) והגרסה הספרדית (כתב וועליש). המילים בספר התורה אינן מנוקדות ומפוסקות. מלאכת הכתיבה בפועל נעשית באמצעות קולמוס המיוצר מקנה של נוצת תרנגול. ספרי תורה חייבים להיכתב באמצעות דיו שחור המורכב מחומרים טבעיים כשרף של אילן, גומא, פיח של להבה ועוד. אם דהו מילים או אותיות או שהתפורר הדיו ספר התורה נפסל.

איך נהיה בסוף ספר תורה ארוך?

לאחר סיום הכתיבה תופרים את היריעות הבודדות אחת לשנייה לפי סדר הפרשיות, עד שנוצרת יריעה אחת ארוכה המכילה את כל התורה. התפירה צריכה להיעשות באמצעות גיד של בהמה והתופר צריך לכוון שתהא העשייה לשם מצוות ספר תורה. נשים מותרות לעסוק בתפירת היריעות. את היריעה הראשונה שבה מתחיל ספר בראשית וכן היריעה האחרונה תופרים ל'עצי החיים' – מוטות עץ דקיקות שבעזרתם מגלגלים את ספר התורה.

מי כותב ספר תורה?

ספרי תורה נכתבים בידי סופר סת"ם ירא שמים שהוכשר לכך. אות חסרה או מיותרת או שאינה כתובה כהלכה עלולה לפסול את ספר התורה. ספר תורה פסול דינו כחומש מודפס על דף רגיל הנקנה בחנויות הספרים. אין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים עד לתיקון הפסול, כך כותב הרמב"ם. נוהגים שכל עמודי ספר התורה מתחילות באות ו', מלבד חמשה עמודים המתחילים במילים הראשונות של הפסוקים הבאים: "בראשית" (המלה הראשונה של התורה), "יהודה אתה יודוך", "הבאים אחריהם", "שמר לך" ו"מה טובו". וביחד הן מרכיבות את המילים 'בי'ה שמו'. את חלק מהאותיות נוהגים לתייג. תיוג הוא עיטור מרהיב שמזכיר צורת כתר הוא נמשך מגג האות כלפי מעלה ובראשו עיגול. האותיות שאותם נהוג לתייג הן אותיות 'שעטנז גץ'.

מה עושים עם ספר תורה פסול?

ספר תורה שנפסל כגון שנכתבה שם אות מיותרת או שחסרה אות או שהתגלה בו אות אחת או יותר שלא נכתבה כהלכה ניתן לתקן אותו. בניגוד למזוזות ותפילין שלא ניתן לתקן לאחר סיום הכתיבה. היות והם צריכים להיות נכתבים לפי הסדר המקורי שנאמר בתורה, ללא שינוי אפילו של אות אחת, כך שאם ימחקו אות ויכתבו במקומה אות אחרת היא כבר איננה כתובה כסדרה. בספר תורה לעומת זאת, הדבר כן מתאפשר. את התיקון מבצעים בעזרת קילוף האות מעל גבי הקלף עם סכין גילוח או בעזרת מחק חשמלי. אם הפסול התגלה באמצע הקריאה בציבור מפסיקים את הקריאה בספר זה וממשיכים את הקריאה בספר תורה אחר.

לתוך מה מכניסים ספר תורה?

לגבי הנרתיק של ספר התורה ישנם שני מנהגים עיקריים. עדות המזרח נוהגים להכניס את היריעות לתוך נרתיק קשיח בצורת גליל מעץ בעל תחתית ישרה המאפשרת להעמיד אותה באופן ניצב על גבי בימת הקריאה. הנרתיק מורכב משני חלקי עץ ויש להם חלק קדמי ואחורי. החלק האחורי מחובר בעזרת ציר מסתובב סביב עצמו כדלת לפתיחה וסגירה. החלק הקדמי סגור עם אבזם מיוחד. כשפותחים את הנרתיק מצדו הקדמי הוא נשאר מחובר מאחורה בעזרת הציר. במרכזם של שני חלקי הנרתיק הפתוחים נראים עצי החיים מחוברים בצורה מאונכת כציר הנוגע בקרקעית הנרתיק ובתקרתו. ספר התורה המגולגל על עצי החיים נפתח במקום הקריאה הרצוי יחד עם פתיחת הנרתיק וכך קוראים בתורה.

נרתיק ספר תורה של אשכנזים

הנרתיק שנהוג בקרב יוצאי אשכנז הוא נרתיק מבד קטיפה רך, בצורת גליל מוארך, המולבש על עצי החיים. מלמעלה בחלק האופקי של מעיל הקטיפה יוצרים שני חורים שמתוכם מבצבצים עצי החיים ומלמטה הנרתיק פתוח לגמרי. החזות החיצונית של ספר התורה האשכנזי הוא מעיל קטיפה העוטף את ספר תורה כאשר מלמעלה ומלמטה בעובי הנרתיק מבצבצים ידיות עץ של עצי החיים. האשכנזים קוראים בספר התורה כשהוא במצב שכיבה ללא הנרתיק, מחובר משני צדיו לעצי החיים. עד כאן הרחבנו על מושגי ספר התורה, כעת נותר רק לפתוח ולקרוא…